1
00:00:06,006 --> 00:00:08,842
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:01:04,439 --> 00:01:06,566
‫בבקשה, שתו לרוויה.‬

3
00:01:08,526 --> 00:01:09,944
‫תגידו לי אם זה חזק מדי.‬

4
00:01:11,071 --> 00:01:12,822
‫מה חזק מדי?‬
‫-הרעל.‬

5
00:01:15,033 --> 00:01:17,118
‫אני צוחקת.‬

6
00:01:17,952 --> 00:01:19,829
‫לרעל אין טעם.‬

7
00:01:22,082 --> 00:01:24,918
‫מוריס, בבקשה, תביא לאורחים שלי עוד מים.‬

8
00:01:25,001 --> 00:01:27,170
‫הייתי רעה.‬

9
00:01:27,253 --> 00:01:30,965
‫אנו מעריכים את חוש ההומור שלך,‬
‫אבל בכל הרצינות,‬

10
00:01:31,049 --> 00:01:33,426
‫כל מה שבעלך חושב שעשינו, נוכל להסביר.‬

11
00:01:33,510 --> 00:01:34,719
‫בעלי?‬

12
00:01:34,803 --> 00:01:36,054
‫חבר?‬

13
00:01:36,137 --> 00:01:39,974
‫אני לא עונה לאיש, על אחת כמה וכמה לגבר.‬

14
00:01:40,850 --> 00:01:43,686
‫אני קוצ'יוס...‬
‫-קוצ'יוס, הראש של הסנטוס.‬

15
00:01:44,145 --> 00:01:45,688
‫אז אתה חכם מכפי שאתה נראה.‬

16
00:01:45,772 --> 00:01:48,149
‫קוצ'יוס? במובן של "סכינים"?‬

17
00:01:48,233 --> 00:01:50,026
‫אל תראו כל כך מפוחדים.‬

18
00:01:50,110 --> 00:01:51,903
‫הבאתי אתכם לכאן להודות לכם.‬

19
00:01:51,986 --> 00:01:54,531
‫עבור מה?‬
‫-שעזרתם להוריד את הפרופטס.‬

20
00:01:54,948 --> 00:01:59,661
‫חשבנו שאולי נוכל להשיג חלק‬
‫מהפעילות שלהם, אבל למחוק את כולה?‬

21
00:01:59,744 --> 00:02:00,954
‫איזו יכולת.‬

22
00:02:01,037 --> 00:02:02,956
‫חשבתי, מי הילדים האלו?‬

23
00:02:03,039 --> 00:02:07,794
‫כמה חכמים הם צריכים להיות‬
‫למצוא את הכסף של רולרוורלד.‬

24
00:02:08,503 --> 00:02:10,338
‫אני אספר לכם סוד.‬

25
00:02:10,421 --> 00:02:14,759
‫אני הייתי עם בניטו, פרנקי‬
‫וליטל ריקי באותו לילה.‬

26
00:02:15,468 --> 00:02:17,554
‫לא!‬
‫-מי אתה חושב שהגה את התוכנית?‬

27
00:02:17,637 --> 00:02:19,180
‫ליטל ריקי לא היה המוח המתכנן?‬

28
00:02:20,056 --> 00:02:22,725
‫אני לא קונה את זה.‬
‫לא היה זכר ממך בחקירה שלי.‬

29
00:02:22,809 --> 00:02:25,520
‫כמובן שלא, ומסיבה טובה.‬

30
00:02:25,603 --> 00:02:27,272
‫כי מאחורי כל גבר טוב‬

31
00:02:27,939 --> 00:02:29,107
‫יש אישה טובה יותר.‬

32
00:02:29,524 --> 00:02:31,109
‫אז עכשיו, אני צריכה שוב את עזרתכם.‬

33
00:02:34,946 --> 00:02:38,616
‫אם הייתם חכמים מספיק‬
‫למצוא את הכסף של רולרוורלד,‬

34
00:02:39,033 --> 00:02:42,620
‫אני יודעת שתוכלו לעזור לי‬
‫עם משהו אפילו עוד יותר חשוב.‬

35
00:02:42,704 --> 00:02:45,790
‫ואם תעזרו, אחזיר לכם את הכסף.‬

36
00:02:48,126 --> 00:02:50,086
‫ליטל ריקי בחיים.‬

37
00:02:52,922 --> 00:02:54,591
‫ואתם הולכים למצוא אותו.‬

38
00:03:06,060 --> 00:03:08,813
‫איך את יודעת שליטל ריקי בחיים?‬
‫-יש קבר.‬

39
00:03:08,897 --> 00:03:11,191
‫אתה באמת חושב שבכל הקברים יש גופות,‬

40
00:03:11,274 --> 00:03:12,901
‫ושלכל הגופות יש קברים?‬

41
00:03:13,735 --> 00:03:15,445
‫קוראים לזה אינטואיציה נשית.‬

42
00:03:16,070 --> 00:03:18,406
‫אני פשוט מרגישה שהוא בחיים.‬

43
00:03:18,948 --> 00:03:20,074
‫תמיד היה.‬

44
00:03:20,700 --> 00:03:23,703
‫אני רק לא יודעת היכן הוא.‬
‫-אולי הוא לא רוצה להימצא.‬

45
00:03:25,663 --> 00:03:26,915
‫גם אני חשבתי על כך...‬

46
00:03:31,753 --> 00:03:33,171
‫אבל לא אכפת לי.‬

47
00:03:34,214 --> 00:03:37,091
‫הוא היה, הנו, אהבת חיי.‬

48
00:03:37,467 --> 00:03:40,094
‫אני צריכה שהוא ידע, ועכשיו זה הזמן.‬

49
00:03:40,678 --> 00:03:44,682
‫באוגוסט הזה יהיו חגיגות ה-40‬
‫"ליום השכונה" עבור כל הסנטוס,‬

50
00:03:44,766 --> 00:03:47,852
‫ומגיע לו לראות את כל מה שהשגנו.‬

51
00:03:47,936 --> 00:03:49,771
‫ואתם הולכים לוודות שהוא יראה.‬

52
00:03:49,854 --> 00:03:52,148
‫תראי, אנחנו רוצים לעזור,‬
‫אבל מה עם בשלב מסוים,‬

53
00:03:52,232 --> 00:03:55,360
‫כמה מהפרופטס האלו ישוחררו,‬
‫והם יקשרו אותי עם הכסף הרע.‬

54
00:03:55,568 --> 00:03:56,819
‫הם ירדפו אחרינו.‬

55
00:03:56,903 --> 00:03:58,947
‫סיזר.‬

56
00:03:59,030 --> 00:04:01,074
‫כולכם מוגנים מפעולת נקם.‬

57
00:04:01,157 --> 00:04:03,743
‫אין שום איום.‬

58
00:04:03,826 --> 00:04:05,870
‫כך שאתם יכולים להתחיל מידית,‬

59
00:04:06,162 --> 00:04:08,581
‫ואתם צריכים, אוגוסט ממש מעבר לפינה.‬

60
00:04:08,665 --> 00:04:12,835
‫רגע. אני מתחילה בבית הספר החדש שלי ביולי.‬
‫-נהדר. אם כך אז יולי.‬

61
00:04:13,878 --> 00:04:15,672
‫האמל, קח את הילדים הביתה.‬

62
00:04:22,553 --> 00:04:24,847
‫ליטל ריקי בחיים?‬
‫-והאמל הוא שוטר מושחת.‬

63
00:04:24,931 --> 00:04:28,059
‫מתי נזכה להיות רק בני נוער?‬

64
00:04:28,142 --> 00:04:29,686
‫עכשיו, אני בחוץ!‬

65
00:04:29,769 --> 00:04:33,481
‫זה לא הבלגן או הבעיה שלי.‬
‫-את לא יכולה לסרב פקודה של בוס כנופיה.‬

66
00:04:34,691 --> 00:04:37,735
‫תראה אותי. היא לא הבוסית שלי,‬
‫ולא אכפת לי מהכסף.‬

67
00:04:37,819 --> 00:04:41,698
‫אני לא מבלה עוד דקה אתכם אידיוטים‬
‫ודואגת מאיזה פסיכית שמחפשת זיון.‬

68
00:04:41,781 --> 00:04:44,367
‫מבחינתי, קוצ'יוס וכולכם יכולים לקפוץ לי.‬

69
00:04:46,035 --> 00:04:47,954
‫על מה את מדברת?‬

70
00:04:48,037 --> 00:04:49,372
‫יש לו את הסיבות שלו.‬

71
00:04:49,455 --> 00:04:50,790
‫את לא צריכה לדעת.‬

72
00:04:50,873 --> 00:04:52,333
‫אני אשתו!‬

73
00:04:52,417 --> 00:04:55,628
‫בגלל זה את צריכה לתמוך ולא לשאול שאלות.‬

74
00:04:55,712 --> 00:04:59,257
‫לא. זה לא רק הבית שלו. זה הבית שלנו.‬

75
00:04:59,340 --> 00:05:01,009
‫אני זוכה לשאול שאלות.‬

76
00:05:01,092 --> 00:05:03,803
‫ואתה, איפה אתה היית? כמעט 11 בלילה!‬

77
00:05:03,886 --> 00:05:05,054
‫ומחר יש בית ספר.‬

78
00:05:05,471 --> 00:05:06,639
‫נחטפתי.‬

79
00:05:09,350 --> 00:05:11,102
‫לך תאכל משהו, ולך למיטה.‬

80
00:05:12,020 --> 00:05:14,814
‫ואת, כדאי שתתחילי להיות בצד שלי,‬

81
00:05:14,897 --> 00:05:18,067
‫כי לדרך החשיבה הישנה הזו,‬
‫אין מקום בבית שלי.‬

82
00:05:18,151 --> 00:05:19,777
‫לא כשאני משלמת את החשבונות.‬

83
00:05:22,196 --> 00:05:23,823
‫- תחליב -‬

84
00:05:38,963 --> 00:05:40,006
‫מה אתה עושה כאן?‬

85
00:05:42,008 --> 00:05:42,842
‫ישן.‬

86
00:05:44,093 --> 00:05:45,011
‫הו, כן.‬

87
00:05:46,471 --> 00:05:47,305
‫גם אני.‬

88
00:05:49,182 --> 00:05:50,016
‫כן.‬

89
00:06:06,491 --> 00:06:08,451
‫איך לא הזהרת אותנו מראש?‬

90
00:06:08,534 --> 00:06:09,744
‫יו, תרגיע, ג'מאל.‬

91
00:06:09,827 --> 00:06:12,872
‫היא הבוסית שלו.‬
‫הוא בטח היה תחת הוראות לא לומר.‬

92
00:06:13,289 --> 00:06:16,584
‫ידעתי שהיא רוצה לראות אתכם,‬
‫אבל היא לא נתנה לי פרטים למה.‬

93
00:06:17,085 --> 00:06:20,296
‫היא אמרה שליטל ריקי עדיין בחיים?‬
‫הוא מת כבר עשרות שנים.‬

94
00:06:20,380 --> 00:06:22,799
‫אני לא חושב שהיא הייתה‬
‫אומרת לנו שהוא חי אם הוא לא.‬

95
00:06:22,882 --> 00:06:25,259
‫אני לא חושב שאתה יודע‬
‫מה היא הייתה או לא הייתה אומרת.‬

96
00:06:25,343 --> 00:06:27,845
‫כי הביץ' הזו משוגעת?‬
‫-לא הייתי אומר את זה עליה.‬

97
00:06:29,055 --> 00:06:30,681
‫היא לא מישהי לזלזל בכבודה.‬

98
00:06:33,851 --> 00:06:36,813
‫אבל יש דרך אחת לגלות‬
‫אם היא מתכוונת למה שהיא אומרת.‬

99
00:06:38,106 --> 00:06:39,774
‫בוא נראה אם ליטל ריקי באמת מת.‬

100
00:06:40,525 --> 00:06:41,818
‫מה אתה מציע?‬

101
00:06:41,901 --> 00:06:43,027
‫נפתח את הקבר שלו.‬

102
00:06:43,528 --> 00:06:46,406
‫זה בדיוק מה שחשבתי.‬
‫-הו, בחייך. באמת?‬

103
00:06:46,489 --> 00:06:50,410
‫כן! יש לי את התיק המושלם בשביל זה, בערך...‬

104
00:06:50,493 --> 00:06:54,455
‫אין לי באמת תיק "הוצאת גופות",‬
‫אבל את תיק "אפוקליפסת זומבים" שלי,‬

105
00:06:54,539 --> 00:06:56,916
‫ניתן לשדרג אותו כדי שיתאים לזה.‬

106
00:06:57,500 --> 00:06:59,001
‫תן לי שעה. מיד אחזור.‬

107
00:07:04,966 --> 00:07:06,259
‫היי, היא לא אמרה לך.‬

108
00:07:07,218 --> 00:07:08,094
‫נכון?‬

109
00:07:17,687 --> 00:07:20,440
‫תוריד את האת הזו למטה, בן.‬

110
00:07:20,940 --> 00:07:24,902
‫אתה לא הולך לחפור עוד בור,‬
‫במיוחד כשאתה עדיין בתוך אחד.‬

111
00:07:24,986 --> 00:07:29,490
‫אתה מעולם לא שילמת את הכסף למאמן‬
‫על הנזק שעשית במגרש ההוא,‬

112
00:07:29,574 --> 00:07:31,868
‫אבל החוב שלך נמחק.‬

113
00:07:31,951 --> 00:07:32,785
‫נפלא!‬

114
00:07:32,869 --> 00:07:37,457
‫עם הצ'קים שלי! התכוונתי להחליק את זה,‬
‫אבל עכשיו אני רואה שחזרת לחפור...‬

115
00:07:37,540 --> 00:07:38,374
‫אני רק...‬

116
00:07:39,041 --> 00:07:41,752
‫עוזר לסיזר עם עבודות גינה.‬
‫-אתה תשלם לי חזרה.‬

117
00:07:42,587 --> 00:07:45,214
‫בן, אני מודאג מכך שיש לך הפרעה,‬

118
00:07:45,298 --> 00:07:48,134
‫דחף לחפור שאין לך עליו שליטה.‬

119
00:07:48,217 --> 00:07:50,970
‫ואולי תפסיק לחפור בחוץ‬

120
00:07:51,596 --> 00:07:53,389
‫אם תתחיל לחפור בפנים.‬

121
00:07:54,015 --> 00:07:56,142
‫ותבין מדוע אתה לא יכול לעצור.‬

122
00:07:56,601 --> 00:07:57,435
‫אבא...‬

123
00:07:58,436 --> 00:08:01,147
‫אני לא יכול להפסיק כי ייתכן שחיי בסכנה.‬

124
00:08:02,273 --> 00:08:05,401
‫חפרתי את הבורות האלו כדי למצוא‬
‫את הכסף של רולרוורלד ומצאתי אותו,‬

125
00:08:05,485 --> 00:08:09,614
‫הלבנתי אותו, ואז איבדתי אותו בניסיון‬
‫להציל את סיזר ולהוריד את הפרופטס.‬

126
00:08:09,697 --> 00:08:14,410
‫ועכשיו איזו זקנה מפחידה וסקסית‬
‫עם פטיש לסכינים‬

127
00:08:14,494 --> 00:08:18,080
‫רוצה שנמצא איזה חטיאר‬
‫שלכאורה מת לפני 30 שנה.‬

128
00:08:18,164 --> 00:08:21,584
‫וכדי לוודא שהוא עדיין לא מת,‬
‫אנחנו חופרים את הקבר שלו.‬

129
00:08:23,836 --> 00:08:24,754
‫אני מאמין לך.‬

130
00:08:26,297 --> 00:08:29,342
‫אני מאמין שאתה מאמין מה שאתה אומר,‬

131
00:08:29,425 --> 00:08:30,927
‫אבל רולרוורלד זה מיתוס.‬

132
00:08:31,010 --> 00:08:33,471
‫אין גברת סכינים, וביגפוט הוא אגדה!‬

133
00:08:33,554 --> 00:08:35,348
‫לא אמרתי כלום על ביגפוט!‬

134
00:08:35,431 --> 00:08:37,391
‫אבל מה שאמיתי הוא החוב,‬

135
00:08:38,267 --> 00:08:40,686
‫ואתה תשלם אותו בלעבוד במסעדה.‬

136
00:08:41,187 --> 00:08:45,775
‫הו, כדאי שתישן, כי דבר ראשון בבוקר‬
‫אנחנו נדבר על לוח המשמרות החדש שלך.‬

137
00:08:45,858 --> 00:08:47,485
‫וכמו האת הזו...‬

138
00:08:48,694 --> 00:08:50,029
‫זה הולך להיות כבד.‬

139
00:08:50,571 --> 00:08:52,365
‫אתה בטוח שאיחרנו את המועד?‬

140
00:08:52,448 --> 00:08:55,159
‫אני בטוח. כששילמתי את שכר הלימוד לסתיו,‬

141
00:08:55,243 --> 00:08:57,245
‫ויתרנו על המקום האחרון במחזור הקיץ‬

142
00:08:57,328 --> 00:09:00,748
‫כי אמרת שאת רוצה לבלות את הקיץ‬
‫עם החברים שלך. מה השתנה?‬

143
00:09:00,831 --> 00:09:02,583
‫שלום דבר. הכול.‬

144
00:09:02,667 --> 00:09:06,546
‫אני פשוט מוכנה לעזוב. עכשיו.‬
‫רגע, מה אם פשוט נצא לחופש?‬

145
00:09:06,837 --> 00:09:09,340
‫או אם זה יקר מדי, ‬
‫מה אם אסע איתך כל הקיץ?‬

146
00:09:09,423 --> 00:09:11,509
‫מתי בפעם האחרונה עשינו את זה?‬
‫זה לא יהיה כיף?‬

147
00:09:11,592 --> 00:09:13,553
‫את שונאת נסיעות ארוכות. מה קורה?‬

148
00:09:13,636 --> 00:09:15,638
‫שום דבר לא קורה, אבא. אני רק רוצה ל...‬

149
00:09:16,764 --> 00:09:19,267
‫מונסיי, את בסדר? מה קורה?‬

150
00:09:19,684 --> 00:09:21,936
‫אני בסדר. סתם הרגשתי פתאום בחילה.‬

151
00:09:22,019 --> 00:09:22,853
‫בחילה?‬

152
00:09:22,937 --> 00:09:25,314
‫לא, אני חושבת שהשארתי‬
‫את המים זורמים במקלחת.‬

153
00:09:25,398 --> 00:09:27,483
‫אז אני אתקשר אליך בחזרה, בסדר? ביי.‬

154
00:09:28,568 --> 00:09:29,569
‫הולכת לאנשהו?‬

155
00:09:33,364 --> 00:09:34,198
‫לא.‬

156
00:09:34,282 --> 00:09:37,326
‫אבל ניסית, כמו שידעתי שתנסי.‬

157
00:09:37,868 --> 00:09:39,370
‫איך?‬
‫-אינטואיציה נשית.‬

158
00:09:40,288 --> 00:09:42,540
‫אבל את יודעת, אני לא יכולה‬
‫להרשות שתלכי לאף מקום,‬

159
00:09:42,623 --> 00:09:45,042
‫כי הבנים האלו לא יכולים‬
‫לעשות את העבודה בלעדייך.‬

160
00:09:45,126 --> 00:09:48,629
‫בדיוק כמו שהבנים שלי לא יכולים לעשות‬
‫את העבודה בלעדי, אבל ידעת זאת.‬

161
00:09:50,715 --> 00:09:54,760
‫את גם יודעת שיש השלכות לסרב‬
‫לעזור למישהי כמוני...‬

162
00:09:57,388 --> 00:09:58,306
‫נכון?‬

163
00:10:00,349 --> 00:10:02,351
‫הו, לא, מתוקונת.‬

164
00:10:02,768 --> 00:10:05,021
‫אני לא מרמזת שאני אפגע בך.‬

165
00:10:05,104 --> 00:10:06,105
‫לא.‬

166
00:10:07,064 --> 00:10:08,065
‫לא.‬

167
00:10:12,403 --> 00:10:16,032
‫אבל אני כן מרמזת שאפגע באבא שלך.‬

168
00:10:36,052 --> 00:10:37,053
‫למה את ערה?‬

169
00:10:37,637 --> 00:10:38,846
‫תחזור למיטה, בן.‬

170
00:10:39,555 --> 00:10:40,431
‫אני לא יכול.‬

171
00:10:40,973 --> 00:10:42,266
‫אבא נוחר חזק מדי.‬

172
00:10:44,977 --> 00:10:46,604
‫למה אבא אפילו ישן בחדר שלי?‬

173
00:10:47,063 --> 00:10:48,147
‫שזה לא ידאיג אותך.‬

174
00:10:49,190 --> 00:10:51,192
‫ובכן, אני מודאג.‬

175
00:10:52,068 --> 00:10:53,611
‫אתם אף פעם לא ישנתם בנפרד.‬

176
00:10:54,028 --> 00:10:55,613
‫אני אמור לדאוג?‬

177
00:10:55,696 --> 00:10:58,240
‫כשתשלם את החשבונות,‬
‫תוכל להתחיל לשאול שאלות.‬

178
00:10:59,158 --> 00:11:02,495
‫טכנית, אני משלם את החשבונות‬
‫כי אני סידרתי לך את הוראות הקבע.‬

179
00:11:14,882 --> 00:11:15,716
‫אימא?‬

180
00:11:17,426 --> 00:11:19,261
‫האם יש לכם בעיות כספיות?‬

181
00:11:26,644 --> 00:11:28,979
‫תודה שנתת לי לישון כאן ושאתה נשאר איתי.‬

182
00:11:30,106 --> 00:11:33,150
‫ג'מאל וספוקי לא צריכים אותי, אז זה סבבה.‬

183
00:11:40,116 --> 00:11:41,492
‫שום דבר לא יקרה.‬

184
00:11:43,452 --> 00:11:44,412
‫אני שומר עליך.‬

185
00:11:58,634 --> 00:11:59,635
‫תחבק אותי?‬

186
00:12:30,750 --> 00:12:31,917
‫חשבתי שנפרדנו.‬

187
00:12:33,335 --> 00:12:34,253
‫נפרדנו.‬

188
00:12:44,263 --> 00:12:45,139
‫וואו!‬

189
00:12:45,514 --> 00:12:47,349
‫החור שלך נהיה גדול!‬

190
00:12:50,436 --> 00:12:52,563
‫אנחנו אמורים לראות כבר ארון, נכון?‬

191
00:12:52,646 --> 00:12:53,731
‫או אולי לא.‬

192
00:12:53,814 --> 00:12:55,775
‫אולי קיבלתם את משמרת הלילה לחינם!‬

193
00:12:55,858 --> 00:12:58,611
‫- ינואר, 1961 - אוגוסט, 1982‬
‫ריקרדו "ליטל ריקי" גלינדו -‬

194
00:13:20,591 --> 00:13:21,675
‫הו, שיט!‬

195
00:13:22,092 --> 00:13:22,927
‫ספוקי!‬

196
00:13:23,010 --> 00:13:24,470
‫מה הערכת הזמן עד הגופה?‬

197
00:13:26,472 --> 00:13:27,306
‫עכשיו.‬

198
00:13:28,849 --> 00:13:29,683
‫סיימתי.‬

199
00:13:35,731 --> 00:13:36,649
‫תורך.‬

200
00:13:38,275 --> 00:13:39,151
‫מה?‬

201
00:13:40,236 --> 00:13:41,320
‫התור שלי למה?‬

202
00:13:42,780 --> 00:13:44,031
‫לפתוח את הארון.‬

203
00:13:44,698 --> 00:13:45,533
‫קדימה.‬

204
00:13:47,743 --> 00:13:49,286
‫בסדר. אוקיי.‬

205
00:14:02,383 --> 00:14:04,426
‫אוקיי. נשמע מלא. הוא מת.‬

206
00:14:04,510 --> 00:14:06,428
‫לא. אנחנו צריכים אישור מלא.‬

207
00:14:06,929 --> 00:14:07,763
‫תראה ...‬

208
00:14:07,847 --> 00:14:10,641
‫זו לא הפעם הראשונה שלי,‬
‫ואני יכול להריח אותו.‬

209
00:14:10,724 --> 00:14:12,434
‫הוא מת, ואני יודע את זה‬

210
00:14:12,518 --> 00:14:14,979
‫כי עשיתי יותר מקצת חניטות בחדר המתים.‬

211
00:14:15,062 --> 00:14:16,689
‫שטויות!‬
‫-אוקיי, בסדר!‬

212
00:14:16,772 --> 00:14:20,901
‫אבל חשבתי מספיק על אנשים מתים‬
‫כדי לדעת איך הם מריחים, והם מריחים כמו...‬

213
00:14:22,486 --> 00:14:24,738
‫מה אם הוא חי-מת?‬

214
00:14:24,822 --> 00:14:27,241
‫כמו זומבי. אני לא רוצה שינשכו אותי!‬

215
00:14:27,324 --> 00:14:28,993
‫זומבים לא אמיתיים. תפתח את זה.‬

216
00:14:29,076 --> 00:14:31,036
‫למה אני? למה שאתה לא תעשה את זה?‬
‫-בגלל...‬

217
00:14:31,120 --> 00:14:32,037
‫בגלל למה?‬

218
00:14:32,121 --> 00:14:34,123
‫כי יש לך את כל השיט הזה עליך, ו...‬

219
00:14:35,082 --> 00:14:36,709
‫ואני לא רוצה שתיכנס בי רוח.‬

220
00:14:37,835 --> 00:14:40,129
‫"שתיכנס בי רוח"?‬
‫-כן.‬

221
00:14:40,629 --> 00:14:42,631
‫אם ליטל ריקי שם לא שמח ושיט.‬

222
00:14:43,507 --> 00:14:49,513
‫לא רוצה להפריע לו שישתלט על הגוף שלי.‬
‫-אז, זה בסדר שזומבי יינשך אותי,‬

223
00:14:49,597 --> 00:14:52,766
‫אבל אתה לא רוצה שתיכנס בך רוח?‬

224
00:14:52,850 --> 00:14:54,310
‫זה בדיוק מה שאני אומר.‬

225
00:14:54,393 --> 00:14:57,563
‫תקשיב. יש רוחות ידידותיות!‬

226
00:14:57,646 --> 00:14:59,940
‫אין זומבים ידידותיים!‬

227
00:15:00,024 --> 00:15:03,819
‫אם הרוחות רעות, זה בגלל שיש להן‬
‫דברים לא פתורים. אבל זומבים?‬

228
00:15:03,903 --> 00:15:08,365
‫זומבים הם דברים לא פתורים,‬
‫והם תמיד כועסים!‬

229
00:15:08,449 --> 00:15:10,826
‫אתה לא תשכנע אותי.‬
‫אני יודע מה שאני יודע.‬

230
00:15:11,368 --> 00:15:13,579
‫הדוד שלי מהצד של אימי‬
‫ראה רוח כשהיה בן שנתיים‬

231
00:15:13,662 --> 00:15:15,497
‫אחרי שפתח את הארון של סבתא שלו.‬

232
00:15:15,623 --> 00:15:18,584
‫מאותו רגע, הוא יכול היה רק ללכת לאחור.‬

233
00:15:18,667 --> 00:15:20,252
‫הוא היה בן שנתיים!‬

234
00:15:20,336 --> 00:15:22,504
‫אולי הוא רק היה ילד שהלך אחורה.‬

235
00:15:22,588 --> 00:15:23,923
‫או אולי נכנסה בו רוח!‬

236
00:15:25,007 --> 00:15:27,927
‫קוראים לך ספוקי, ואתה מפחד מרוחות?‬

237
00:15:28,010 --> 00:15:29,929
‫פתח את הארון!‬
‫-אוקיי!‬

238
00:15:30,596 --> 00:15:31,847
‫רק תבטיח לי משהו אחד.‬

239
00:15:33,849 --> 00:15:35,309
‫מה?‬
‫-אם ינשכו אותי,‬

240
00:15:35,392 --> 00:15:37,269
‫תירה בי ישר בראש.‬

241
00:15:37,353 --> 00:15:40,397
‫דרך האוזן לא ארובות העיניים.‬

242
00:15:40,481 --> 00:15:42,775
‫אם יש נוגדן שאני לא יודע עליו,‬

243
00:15:42,858 --> 00:15:45,444
‫אוכל לשמור על הראייה שלי‬
‫אחרי שהם ישקמו את המוח שלי.‬

244
00:15:45,527 --> 00:15:46,737
‫קדימה!‬
‫-אוקיי!‬

245
00:15:52,743 --> 00:15:53,827
‫הו, אלוהים.‬

246
00:15:54,912 --> 00:15:56,914
‫- סנטוס -‬

247
00:15:56,997 --> 00:16:00,376
‫צ'יבו!‬

248
00:16:05,923 --> 00:16:06,924
‫אני לא בבית.‬

249
00:16:07,007 --> 00:16:08,509
‫צ'יבו, צא החוצה!‬

250
00:16:08,592 --> 00:16:09,593
‫אני לא בבית.‬

251
00:16:10,302 --> 00:16:11,595
‫איפה אתה?‬
‫-איפשהו.‬

252
00:16:11,679 --> 00:16:15,766
‫צ'יבו, אם לא תגיע לכאן,‬
‫אני הולך לשבור את הדלת הזו.‬

253
00:16:15,849 --> 00:16:19,103
‫אנחנו בחופשה באגם הבאסו,‬
‫אז כל מה שאתה רוצה...‬

254
00:16:21,814 --> 00:16:22,773
‫איפה ליטל ריקי?‬

255
00:16:22,856 --> 00:16:24,233
‫אני לא יכול לשמוע אותך.‬

256
00:16:24,316 --> 00:16:27,778
‫אתה יכול לשמוע אותי?‬
‫-צ'יבו לא בבית, בבקשה תשאירו הודעה.‬

257
00:16:27,861 --> 00:16:30,489
‫אין לי זמן לשיט הזה! תגיד לנו איפה הוא!‬

258
00:16:30,572 --> 00:16:32,157
‫אני... מתנתק...‬

259
00:16:32,783 --> 00:16:34,410
‫יש לי קליטה גרועה.‬

260
00:16:34,868 --> 00:16:38,831
‫הייתי שמח להמשיך לדבר... ביי-ביי. ביפ.‬

261
00:16:39,915 --> 00:16:41,333
‫הוא יודע משהו.‬
‫-באמת?‬

262
00:16:41,792 --> 00:16:43,210
‫כמובן שהוא יודע!‬

263
00:16:43,293 --> 00:16:45,004
‫תתמקד במה שאתה טוב בו, טירון.‬

264
00:16:51,385 --> 00:16:52,261
‫היי.‬

265
00:16:58,892 --> 00:17:00,144
‫הו, אלוהים.‬

266
00:17:01,645 --> 00:17:03,147
‫אוקיי. בסדר.‬

267
00:17:04,398 --> 00:17:05,315
‫מה קורה?‬

268
00:17:05,899 --> 00:17:06,734
‫שום דבר.‬

269
00:17:08,235 --> 00:17:09,862
‫אתמול בלילה לא היה שום דבר.‬

270
00:17:09,945 --> 00:17:13,323
‫הו, נכון, שכחתי. אתה מומחה‬
‫במשהו שהוא שום דבר.‬

271
00:17:13,407 --> 00:17:15,159
‫אתה המלך של חוסר משמעות.‬

272
00:17:15,701 --> 00:17:16,618
‫זה לא הוגן.‬

273
00:17:17,661 --> 00:17:18,495
‫באמת?‬

274
00:17:19,329 --> 00:17:22,499
‫זה היה הוגן לומר לי שאני הבת של אימא שלי‬
‫רק כי רציתי להכיר אותה?‬

275
00:17:22,583 --> 00:17:23,959
‫זה היה הוגן להכריח אותי לבחור‬

276
00:17:24,043 --> 00:17:27,629
‫כשידעת שזו הייתה פעם שרציתי משהו‬
‫לעצמי שלא היה קשור ללהגן עליך?‬

277
00:17:28,297 --> 00:17:31,592
‫אז אתה רוצה שאהיה הוגנת? באמת הוגנת,‬
‫ולומר לך על מה היה אתמול בלילה?‬

278
00:17:34,636 --> 00:17:36,013
‫זה היה בנוגע לגוף חם.‬

279
00:17:41,143 --> 00:17:41,977
‫צ'יבו...‬

280
00:17:42,770 --> 00:17:44,521
‫אתה לא יכול לברוח ממני.‬

281
00:17:44,605 --> 00:17:47,483
‫אני אמצא אותך! אני יודע איפה החממה שלך.‬

282
00:17:47,566 --> 00:17:50,486
‫אני יודע איפה בית המסתור שלך נמצא.‬
‫אני יודע איפה הגופות קבורות.‬

283
00:17:50,569 --> 00:17:55,157
‫או איפה הגופות אמורות להיות קבורות.‬
‫הו, וזה גם כן ג'מאל. המספר שלי הוא...‬

284
00:17:58,410 --> 00:17:59,745
‫תשאיר לי הודעה.‬

285
00:18:00,162 --> 00:18:02,289
‫צ'יבו, אני הולך להמשיך להתקשר עד...‬

286
00:18:02,372 --> 00:18:04,625
‫תיבת ההודעות שלי מלאה, שלום.‬

287
00:18:40,327 --> 00:18:41,578
‫יש לי רוח.‬

288
00:18:42,830 --> 00:18:44,248
‫את ראית מה שאני ראיתי?‬

289
00:18:45,624 --> 00:18:47,709
‫אתה מתכוון לבחורה בירוק?‬
‫-כן!‬

290
00:18:48,544 --> 00:18:49,670
‫אז זה לא רק אני?‬

291
00:18:50,337 --> 00:18:51,839
‫זו לא רוח. זו בחורה?‬

292
00:18:54,216 --> 00:18:55,217
‫שיט!‬

293
00:18:55,843 --> 00:18:57,636
‫אני חושב שעוקבת אחרי מישהי מהפרופטס.‬

294
00:18:57,719 --> 00:18:58,720
‫איך זה אפשרי?‬

295
00:18:58,804 --> 00:19:01,765
‫לא הפלנו את כולם‬
‫כי לקוצ'יוס אין את הכול תחת שליטה.‬

296
00:19:01,849 --> 00:19:03,142
‫ועכשיו הם מחפשים אותנו,‬

297
00:19:03,225 --> 00:19:06,186
‫לכן אנחנו צריכים הגנה לא קונבנציונלית.‬
‫-מה זה אומר?‬

298
00:19:11,316 --> 00:19:12,901
‫כסף לארוחת הצוהריים‬

299
00:19:13,026 --> 00:19:16,947
‫צריך שיהיה כסף לארוחת הצוהריים‬

300
00:19:17,072 --> 00:19:19,241
‫כך שאוכל לאכול ארוחת צוהריים.‬

301
00:19:20,200 --> 00:19:21,451
‫ראיתם את הלבנבנה הזו?‬

302
00:19:21,535 --> 00:19:24,413
‫היא לא יודעת לשיר, אבל אני מכורה.‬

303
00:19:24,496 --> 00:19:26,707
‫זה כמו אוטו-טיון הרואין.‬
‫-אין לנו זמן.‬

304
00:19:27,374 --> 00:19:31,336
‫הו, כי המוזיקה שלך כל כך גבוהה?‬
‫אל תשלוף עלי שום קלאני אשלי, ג'מאל.‬

305
00:19:31,420 --> 00:19:36,258
‫אני גם אוהבת אותה, אבל לאהוב את המלכה‬
‫קלאני ואת ג'ונבנה הזייפנית זה לא סותר.‬

306
00:19:36,341 --> 00:19:37,509
‫לא לזה הוא התכוון.‬

307
00:19:37,593 --> 00:19:39,011
‫זה היה. קצת.‬

308
00:19:39,094 --> 00:19:41,930
‫מה שג'מאל מנסה להדגיש‬
‫זה את דחיפות המצב שלנו.‬

309
00:19:42,014 --> 00:19:44,641
‫אל תעשה את זה. אנחנו לא צריכים‬
‫לחשוף את עצמנו עוד יותר.‬

310
00:19:44,725 --> 00:19:46,643
‫לספר לעוד מישהו על המשימה‬
‫מסכן את ביטחוננו.‬

311
00:19:46,727 --> 00:19:50,397
‫הו, אז עכשיו את בעניין?‬
‫כי חשבתי שאמרת שאנחנו יכולים לקפוץ לך.‬

312
00:19:50,480 --> 00:19:54,193
‫היי, הייתה לה מבקרת לא צפויה אמש.‬
‫-אני יכולה לדבר בעצמי. תודה.‬

313
00:19:54,776 --> 00:19:56,028
‫את לא יכולה לישון לבדך.‬

314
00:19:56,111 --> 00:19:57,738
‫חתיכת זין.‬
‫-בדיוק.‬

315
00:19:58,697 --> 00:19:59,865
‫אתם עדיין צריכים אותי?‬

316
00:19:59,948 --> 00:20:01,200
‫כן!‬
‫-לא!‬

317
00:20:01,283 --> 00:20:05,329
‫נדחה. ג'זמין, הסיבה שאנחנו מתנהגים‬
‫בכזו זהירות היא כי זה מצב של חיים או מוות!‬

318
00:20:05,412 --> 00:20:07,956
‫והזמן אוזל.‬
‫-הפרופטס גם עוקבים אחריך?‬

319
00:20:08,373 --> 00:20:10,667
‫לא, אבל ההורים שלי בצרות כלכליות.‬

320
00:20:10,751 --> 00:20:14,463
‫אני צריך את התגמול הזה מוקדם ממאוחר,‬
‫אז אנחנו צריכים לזוז, ולזוז מהר.‬

321
00:20:14,546 --> 00:20:17,049
‫מצטערת לשמוע זאת מותק,‬
‫אבל זו לא בעיה שלי.‬

322
00:20:17,132 --> 00:20:19,927
‫אז דברו או תלכו כי יש רק 20 דקות‬
‫לארוחת צוהריים,‬

323
00:20:20,010 --> 00:20:21,762
‫ויש לי לעשות סרטוני תגובה.‬

324
00:20:21,845 --> 00:20:25,015
‫אוקיי, אז הנה המצב. בעצם...‬
‫-בואו לא נשכח, ג'זמין היא במשמר האזרחי,‬

325
00:20:25,098 --> 00:20:27,100
‫לעולם לא נדע למי היא נאמנה.‬

326
00:20:27,184 --> 00:20:29,436
‫מונסיי צודקת. היית צריכה להתחיל עם זה.‬

327
00:20:29,853 --> 00:20:31,104
‫זה היה רעיון רע.‬

328
00:20:31,980 --> 00:20:32,814
‫בואו נלך.‬

329
00:20:34,858 --> 00:20:37,319
‫הרעיון הרע שלכם היה להוריד את הפרופטס...‬

330
00:20:38,987 --> 00:20:40,239
‫אבל מה אני יודעת?‬

331
00:20:43,033 --> 00:20:44,451
‫אוקיי, זה מה שאני יודעת.‬

332
00:20:48,538 --> 00:20:49,748
‫נעליים יפות, ג'מאל.‬

333
00:20:49,831 --> 00:20:50,749
‫תודה.‬

334
00:20:51,583 --> 00:20:52,709
‫זהו זה?‬
‫-לא.‬

335
00:20:53,585 --> 00:20:54,419
‫תהיה סבלני, מותק.‬

336
00:20:54,962 --> 00:20:58,048
‫אז, הכל התחיל עם מונסיי וסיזר.‬

337
00:20:58,131 --> 00:21:00,801
‫בואו נקרא להם הומיאו ודודוייט.‬

338
00:21:02,427 --> 00:21:04,388
‫הומיאו, היורש של הסנטוס‬

339
00:21:04,471 --> 00:21:07,432
‫ודודוייט, הנסיכה הסודית של הפרופטס.‬

340
00:21:07,516 --> 00:21:10,227
‫על מה את מדברת?‬
‫-הו, יגיע תורך לדון בעבודות.‬

341
00:21:10,310 --> 00:21:13,480
‫אבל עד אז, הבמה לרשותי, תודי בזה גירל.‬

342
00:21:13,563 --> 00:21:16,525
‫אחרת למה שאבא שלך כל כך יכעס‬
‫שסיזר היה בבית שלך בערב השנה החדשה?‬

343
00:21:16,608 --> 00:21:18,443
‫ג'זמין, איך את יודעת על זה?‬

344
00:21:18,944 --> 00:21:19,945
‫הייתי שם.‬

345
00:21:20,779 --> 00:21:21,738
‫סיזר צריך ללכת.‬

346
00:21:21,822 --> 00:21:23,282
‫תבטיחי לי שהוא הולך.‬

347
00:21:23,365 --> 00:21:24,783
‫בבקשה.‬
‫-תבטיחי.‬

348
00:21:28,495 --> 00:21:29,329
‫מבטיחה.‬

349
00:21:34,960 --> 00:21:36,420
‫וואו.‬

350
00:21:38,297 --> 00:21:40,465
‫היית צריכה להבטיח לאבא שלך‬
‫לא לראות אותו שוב.‬

351
00:21:40,549 --> 00:21:43,677
‫לא, זה לא מה שהבטחתי,‬
‫ואבא שלי לא רצה את סיזר בבית שלי‬

352
00:21:43,760 --> 00:21:46,013
‫לא היה קשור לאיזושהי נקמה.‬
‫הוא דאג שהוא מסוכן.‬

353
00:21:46,096 --> 00:21:47,180
‫כי הוא סנטו!‬

354
00:21:47,264 --> 00:21:50,309
‫גירל, את למעשה עושה את העבודה‬
‫בלהסביר את זה במקומי.‬

355
00:21:50,726 --> 00:21:54,855
‫אם מדברים על עבודות, הנסיעות הארוכות‬
‫של אבא של מונסיי זה באמת "להעביר חומרים".‬

356
00:21:54,938 --> 00:21:56,023
‫לא. לא, הם לא!‬

357
00:21:56,481 --> 00:21:58,984
‫את יודעת איפה אבא שלך היה בכל נסיעה?‬
‫-לא...‬

358
00:21:59,067 --> 00:22:02,279
‫ובכן, אני יודעת. אני עוקבת אחריו בעזרת‬
‫מאתר שהתקנתי במשאית שלו.‬

359
00:22:02,362 --> 00:22:05,699
‫הוא נסע למיאמי, הרטפורד וסנט לואיס.‬

360
00:22:08,243 --> 00:22:11,371
‫אז?‬
‫-הם במקרה גם מוקדים חמים של סמים.‬

361
00:22:11,455 --> 00:22:15,083
‫הייתה גם עלייה בשימוש בסמים בניו מקסיקו.‬
‫-אבא שלי אפילו לא היה בניו מקסיקו.‬

362
00:22:15,167 --> 00:22:16,793
‫הו, אני יודעת. סתם ציינתי עובדה.‬

363
00:22:16,877 --> 00:22:20,213
‫ג'זמין, החומרים שהוא מעביר‬
‫הם מוצרים אמיתיים, לא סמים.‬

364
00:22:20,297 --> 00:22:23,633
‫וואו, מונסיי, נראה שאת יודעת הרבה‬
‫על אבא שלך והעבודה שלו.‬

365
00:22:23,717 --> 00:22:26,136
‫אבל ידעת שלאבא שלך יש גם חשבון אינסטה?‬

366
00:22:26,219 --> 00:22:28,305
‫ונחשי מה גירל, הוא משתמש בו בטירוף.‬

367
00:22:28,388 --> 00:22:31,850
‫אבא שלי לא מעביר סמים או מהפרופטס.‬
‫-מה לגבי קאובוי?‬

368
00:22:33,643 --> 00:22:37,439
‫איך קשורה התמונה המטרידה‬
‫אך המשעשעת הזו למשהו?‬

369
00:22:37,522 --> 00:22:41,276
‫ואם מונטי היא ראש הפרופטס,‬
‫למה שנרצה להוריד אותם?‬

370
00:22:41,360 --> 00:22:44,112
‫כי מונסיי לא הייתה מוכנה לוותר‬
‫על ה-"D" וגם לא מונטי.‬

371
00:22:44,988 --> 00:22:46,448
‫הבת שלו!‬

372
00:22:46,531 --> 00:22:48,533
‫בחיי, אתם וההשערות המוזרות שלכם.‬

373
00:22:48,617 --> 00:22:50,202
‫ואז מה קרה?‬

374
00:22:50,285 --> 00:22:53,580
‫ואז, מונטי והצוות שלו השתמשו בכסף‬
‫שגנבו מהחסכונות של פרירידג'‬

375
00:22:53,663 --> 00:22:57,626
‫בזמן שמונסיי, למרבה הנוחות,‬
‫חיה מחוץ לעיר עם אימא שלה,‬

376
00:22:57,709 --> 00:23:01,546
‫וסיזר העמיד פנים שהוא שבור לב לאחר הפרידה.‬

377
00:23:01,630 --> 00:23:03,090
‫ג'זמין, אנחנו עדיין פרודים.‬

378
00:23:03,173 --> 00:23:05,425
‫הו, אז מה היה ה"האמפטי-דאמפ" אתמול בלילה?‬

379
00:23:06,551 --> 00:23:07,469
‫מוצג E!‬

380
00:23:14,393 --> 00:23:15,977
‫הו, אלוהים!‬
‫-תעצרי! תכבי את זה!‬

381
00:23:16,061 --> 00:23:16,978
‫תכבי את זה.‬

382
00:23:18,438 --> 00:23:21,858
‫לא מאמינים לי עכשיו? כי יש לי את הסדינים,‬
‫ואין לי בעיה להשתמש באולטרה סגול.‬

383
00:23:21,942 --> 00:23:23,360
‫הו, אלוהים. בבקשה לא.‬

384
00:23:23,860 --> 00:23:28,865
‫אז אחרי שהכל הסתיים, מונטי השתמש בכסף‬
‫שגנב להוריד את המדכאים שלו בכנופיה‬

385
00:23:28,949 --> 00:23:32,244
‫כדי שיפסיק להיות "חמור" סמים‬
‫ולהתחיל לרכב על הסוס.‬

386
00:23:32,661 --> 00:23:35,956
‫לפי על ההערכות,‬
‫איפשהו בצפון המדינה, בחווה,‬

387
00:23:36,415 --> 00:23:38,834
‫והוא נתן לכם לאסוף קצת קצפת מלמעלה,‬

388
00:23:38,917 --> 00:23:42,712
‫לכן אתם צריכים לנקות את זה‬
‫ולמה לג'מאל יש את הנעליים החדשות האלו.‬

389
00:23:44,005 --> 00:23:45,424
‫נעליים יפות, ג'מאל.‬

390
00:23:45,507 --> 00:23:46,341
‫תודה.‬

391
00:23:46,425 --> 00:23:47,717
‫לסיכום...‬

392
00:23:48,385 --> 00:23:50,095
‫כולכם תחת מעצר!‬

393
00:23:50,178 --> 00:23:51,763
‫זה מעצר אזרחי.‬

394
00:23:51,847 --> 00:23:54,808
‫הלבנתם כסף גנוב והייתם שותפים לפשע.‬

395
00:23:54,891 --> 00:23:58,520
‫לכולכם יש את הזכות לסתום את הפה‬
‫ולהתכופף בזמן שאני עורכת עליכם חיפוש.‬

396
00:23:58,603 --> 00:23:59,438
‫קודם רובי.‬

397
00:23:59,521 --> 00:24:02,149
‫חכי! אם אנחנו נופלים, את נופלת איתנו.‬

398
00:24:02,232 --> 00:24:05,235
‫את לימדת אותנו איך לכבס את הכסף.‬
‫-ואיפה לקנות תעודות זהות מזויפות.‬

399
00:24:05,318 --> 00:24:07,195
‫לא, אני לא. זו לא הייתי אני.‬

400
00:24:09,239 --> 00:24:10,157
‫זו הייתה מונה.‬

401
00:24:11,366 --> 00:24:14,369
‫ובכן, את יכולה לומר ל"מונה"‬
‫שהיא לא היחידה‬

402
00:24:14,453 --> 00:24:16,121
‫שיודעת להשתמש באייפון.‬

403
00:24:16,621 --> 00:24:17,581
‫מוצג E!‬

404
00:24:18,790 --> 00:24:21,001
‫זה פורנוגרפיית ילדים,‬

405
00:24:21,084 --> 00:24:24,421
‫ואני מבצע מעצר אזרחי שלך כמי שסוחרת בזה.‬

406
00:24:25,130 --> 00:24:29,092
‫לעזאזל, רובי, לא חשבתי שיש בך את זה.‬
‫אוקיי, מותק, הפסקת אש.‬

407
00:24:29,176 --> 00:24:30,927
‫תוכלי לתת לנו דקה?‬

408
00:24:33,763 --> 00:24:37,517
‫בזמן שברור שאנו צריכים לסדר את הסיפור‬
‫שלנו, אני חושב שעדיין נוכל להשתמש בה.‬

409
00:24:37,601 --> 00:24:39,644
‫היא יכולה להיות נכס עם הקשרים שלה במשטרה.‬

410
00:24:39,728 --> 00:24:42,939
‫אתה צוחק עלי? לא נוכל לעבוד איתה‬
‫היא פסיכית.‬

411
00:24:43,023 --> 00:24:46,651
‫עבודת בילוש מבוססת על אינסטינקטים‬
‫והאינסטינקטים שלה מסריחים!‬

412
00:24:47,235 --> 00:24:49,404
‫אתה צודק. יש לי אינסטינקטים נוראים.‬

413
00:24:49,488 --> 00:24:52,824
‫כלומר, האינסטינקט הראשוני שלי גרם לי לחשוב‬
‫שג'מאל מצא את הכסף של רולרוורלד‬

414
00:24:52,908 --> 00:24:56,495
‫והחליף אותו עבור הכסף מהחסכונות‬
‫של פרירידג' כדי להוריד את הפרופטס,‬

415
00:24:56,578 --> 00:25:00,457
‫אבל ויתרתי על התאוריה הזו‬
‫כאשר קראתי דוח משטרתי על עד‬

416
00:25:00,540 --> 00:25:03,460
‫בלילה של השוד של רולרוורלד‬
‫שאמר שהיו שלושה בחורים.‬

417
00:25:03,543 --> 00:25:07,797
‫בחור בשם ריקי גלינדו שנחשד‬
‫אבל אף פעם לא אומת, והוא התחמק.‬

418
00:25:08,215 --> 00:25:09,883
‫ליטל ריקי.‬
‫-כן!‬

419
00:25:09,966 --> 00:25:11,468
‫הבחור שהתחיל את הסנטוס.‬

420
00:25:11,551 --> 00:25:15,514
‫חיפשתי אותו כאשר מישהו אמר שהוא מת,‬
‫אבל מעולם לא מצאתי תעודת פטירה.‬

421
00:25:15,639 --> 00:25:19,142
‫וזה גרם לי לחשוב שגם הוא עזב‬
‫את פרירידג' ולקח את הכסף.‬

422
00:25:19,559 --> 00:25:22,437
‫למרות, שאני לא בטוחה בזה.‬
‫-אבל את יודעת שהוא חי.‬

423
00:25:22,521 --> 00:25:24,314
‫אם הוא היה מת, היה לזה תיעוד.‬

424
00:25:25,815 --> 00:25:27,275
‫ליטל ריקי באמת חי.‬

425
00:25:27,984 --> 00:25:29,319
‫אז, איפה האידיוט הזה?‬

426
00:25:29,402 --> 00:25:30,862
‫- פרירידג' מטרו -‬

427
00:26:42,684 --> 00:26:44,603
‫תרגום כתוביות: ליפא אביחי בוב‬